מבזק מס מספר 566 - 7.10.2014

ביום 30 בספטמבר 2014 ניתן פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בנצרת ע"מ 25948-01-12 פלונית נ' פקיד שומה. להלן תקציר עובדות פס"ד הרלוונטיים למבזק זה: המערערת הייתה ידועה בציבור של אדם עד לשנת 1995. לאחר מאבקים משפטיים, נתקבל בשנת 2002 פס"ד לענייני משפחה הקובע כי מכוח חזקת השיתוף, זכאית המערערת למחצית שוויו של איגוד מקרקעין שהיה בבעלות אותו אדם, סכום אשר נקבע לשנת 1995 בסך של כ-8 מיליון ₪.

בהמשך להליכים נוספים ופטירת אותו אדם בשנת 2006, בוצע התשלום בסופו של דבר בדרך של הוצאה לפועל, והסכום שנתקבל בפועל בידיה לרבות הפרשי הצמדה וריבית עמד על כ- 12 מיליון ₪. על מרכיב הריבית בלבד (ולא על ההצמדה) ולאחר ניכוי הוצאות מיוחסות שונות, הטיל פקיד השומה מס בשיעור של 20%. יצוין כי קרן הסכום (שווי מחצית האיגוד) אינה חייבת במיסוי לפי הוראת סעיף 4א לחוק מיסוי מקרקעין.

פלונית ערערה לביהמ"ש על חיובה במס כאמור. ביהמ"ש דוחה את הערעור בנושא זה וקובע כי:

"יש לערוך אבחנה ברורה בין קרן החוב לבין הריבית שהתקבלה במסגרת ההליכים לגביית אותה קרן. כפועל יוצא, גם אם אין הקרן חייבת במס, אין משמעות הדבר שהריבית המתקבלת בגינה פטורה ממס אף היא, אלא אם ניתן פטור מפורש בדין לאותה הכנסה שהתקבלה כריבית, דבר שלא נטען במקרה שלפנינו."(ההדגשה אינה במקור א.ח.א.כ).

לאור דברי ביהמ"ש, לכאורה, עולות שתי קביעות עיקריות:

האחת, יש לערוך הבחנה ברורה בין חיובה במס של קרן כלשהי לבין מרכיב הריבית שנצמח עליה.

השנייה, כל תשלום ריבית ללא הבחנה על מהותה של הקרן חייבת במס !!!!!

כדוגמא מן המציאות נציין מקרה בו עובדים תבעו מעסיק שלהם בגין אי תשלומי שכר מסויימים. התביעה נמשכה שנים ארוכות ובסופו של דבר זכו העובדים בהפרשי שכר בתוספת ריבית. פקיד השומה טוען כי דין הריבית כדין השכר, ומשלא דיווחו העובדים על הפרשי השכר בעבר ולא נתחייבו אז במס, הרי שחיובם היום יהא בשיעורי מס שוליים על כל התקבול – קרן וריבית. קביעה זו הינה במנוגד לפסק הדין.

בנוסף חשוב להאיר העולה מהפסק כי בהתדיינויות משפטיות דומות כגון ענייני משפחה מזונות ריבית שתפסק – תהא חייבת במס אף שהקרן לא.

נושא נוסף בשולי פסק הדין והוא מעניין במיוחד: הוצאות משפטיות ששילמה פלונית לעו"ד לאחר שנתבררה תוצאה הפסק, שולמו בשנים לאחר שקבלה את התקבול ובגינו יצאה השומה – הותרו בניכוי ע"י ביהמ"ש בניגוד לעמדת פקיד השומה, (עמדה שנתקבלה במספר פסקי דין של מועלי כספים שהשיבום שנים מאוחר יותר). וכך קובע ביהמ"ש:

"לדעתי, יישום תכלית החוק, דהיינו: קביעת ההכנסה החייבת והטלת מס אמת, מחייב את המסקנה כי במקרים המתאימים, יש לנכות את ההוצאות שהוצאו לצורך ייצור הכנסה מסוימת, בין אם אלה הוצאו במקום אחר ובין אם בנקודת זמן אחרת על ציר הזמן בהשוואה למועד קבלת ההכנסה…. כאן המקום לשוב ולהדגיש כי ענייננו כאן ב"עסקה אחת", כך שכל ההכנסות וההוצאות הקשורות אליה הן במידה רבה תחומות וברורות אף שהוצאו ו/או התקבלו על ציר זמן שחרג משנת מס אחת. בנסיבות מעין אלה, גובר הצורך לקיים את תכלית החוק: דהיינו, הטלת מס אמת על הכנסת אמת, וזאת הן משום חשיבות הדבר, הן כדי לקיים את השוויוניות בנטל המס והן משום שמדובר בהכנסה יחידה, להבדיל מעסק פעיל המניב הכנסות שוטפות במשך שנים". (ההדגשה אינה במקור א.ח.א.כ).

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) ישי חיבה לרו"ח ענת דואני, ממשרדנו.

באחד המקרים בהם נתקל משרדנו לאחרונה, עלתה שאלה פשוטה לכאורה, אולם כמו במקרים אחרים, לעתים התשובה מורכבת ואינה נקייה מספקות. ובמה דברים אמורים? מדובר בנאמנות שנוצרה על ידי תושב ישראל לטובת נהנה אחד בלבד – ילדו הקטין של היוצר שהינו תושב חוץ. בשל גילו של הנהנה, נאמנות זו מסווגת כנאמנות תושבי ישראל (על פי הפקודה, שכן הנאמנות הדירה וכן בשל היותו של אחד מהנהנים ילדו הקטין של היוצר, היא לא עומדת בתנאים הנדרשים, כל עוד היוצר הינו בחיים). בשנת 2014 נפטר היוצר.

נשאלת השאלה מה אירוע המס שחל, אם בכלל, ולעניין זה עולות מספר אפשרויות:

• רואים את נכסי הנאמנות כנמכרים ביום פטירת היוצר, ובהתאם יש לבצע חישוב של המס החל בשל אותה מכירה רעיונית; או
• יחול סעיף 100א (מס יציאה) ובהתאם ישולם המס ביום "היציאה" או בחישוב ליניארי בעת מכירת הנכסים; או
• לא חל כל אירוע מס כלל.

מסתבר שכל אחת מהתשובות לעיל אפשרית:

1. על פי סעיף 75י(א)(3), בשל העובדה שהיוצר היה תושב ישראל בפטירתו, רואים את הנאמנות מאותו מועד כנאמנות נהנה תושב חוץ. בעת שינוי הסטאטוס מנאמנות תושבי ישראל לנאמנות נהנה תושב חוץ, קובע סעיף 75ח(ב) כי יראו את נכסי הנאמנות כנמכרים באותו מועד (יום הפטירה).
2.  החל ממועד הפטירה, הנאמנות נחשבת לנאמנות תושבי חוץ לפי סעיף 75ט(א), מאחר ומדובר בנאמנות שכל יוצריה נפטרו וכל הנהנים בה תושבי חוץ. בעת שינוי הסטאטוס מנאמנות תושבי ישראל לנאמנות תושבי חוץ, קובע סעיף 75ח(ג) (הגם שהמינוח בסעיף עדיין מתייחס לנאמנות "יוצר תושב חוץ", שכלל אינה קיימת היום), כי יחול סעיף 100א (מס יציאה). סעיף זה חל בדרך כלל עם שינוי סיווג הנאמנות עקב שינוי תושבות היוצר אך מבחינה לשונית הוא תקף גם בענייננו (שהרי "עבר" היוצר למקום שכולו טוב);
3. החל ממועד הפטירה חלות על הנאמנות הוראות סעיף 75יב (נאמנות לפי צוואה), זאת בהתאם להוראות סעיף 75ח(ד) הקובע דין זה כאשר נפטר אחרון היוצרים הישראלים בנאמנות תושבי ישראל וכל הנהנים תושבי חוץ. הסעיף לא מחיל או קובע כל אירוע מס בעת שינוי הסטאטוס האמור, וחיזוק לכך ניתן למצוא גם בסעיף 75יב(ד), הקובע שהקניה לנאמן בנאמנות לפי צוואה אינה מהווה אירוע מס.

עיניכם הרואות, כי אירוע פטירתו של יוצר, גורם במקרים מסוימים, מעבר לצער הרב שבפטירתו, לבלבול וחוסר בהירות לגבי הנאמנות.

לדעתנו, הפרשנות הנכונה שיש ליתן למקרה זה, היא בהתאם לאפשרות השלישית, לפיה חלות הוראות סעיף 75יב (נאמנות לפי צוואה), בראש ובראשונה משום שאין מדובר בשינוי תושבות של יחיד או במתנה שניתנה לתושב חוץ, אלא באירוע שמקביל במהותו לירושה, שכידוע אינה מהווה אירוע מס בישראל.

למשרדנו ניסיון רב בטיפול בסוגיות הקשורות לנאמנויות.

לפרטים נוספים, ניתן לפנות לרו"ח (משפטן) אייל סנדו ולרו"ח (עו"ד) גדי אלימי, ממשרדנו.

בשבוע שעבר פורסמה "הצעת מחליטים" ממשלתית בעניין חוק ההסדרים לשנת 2015. להלן נביא, מספר שינויים מוצעים בחוק מיסוי מקרקעין ובחוק מע"מ, בענייני מקרקעין. נדגיש כי הדברים טרם הגיעו אף כדי "הצעת חוק", כך שיתכנו שינויים עד חקיקה סופית.

החלת פטור מס גם על השבח האינפלציוני – באופן לינארי

כידוע, בתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין התווספו סעיפים48א(ב2) ו-48א(ב3) אשר קובעים חישוב לינארי מוטב, שחל על השבח הריאלי בדירת מגורים מזכה חייבת, כך שהשבח הריאלי שנצמח עד יום 31.12.2013 יהיה פטור ממס ורק יתרתו תתחייב במס. אלא שבתיקון זה הוטלה "שלא במתכוון" חבות במס על הרווח האינפלציוני שנצמח עד 31.12.1993.רבות דובר ונכתב על לקונה חקיקתית זו (ראו מבזקים 515,526), ואמנם ברשות המיסים הבטיחו לתקן:

בהצעה הנוכחית מוצע לתקן את החוק כך שהשבח האינפלציוני יופטר ממס בגין חלק השבח הריאלי הפטור ממס כדלעייל. תחולת התיקון כפי שהבטיחו ברשות המיסים, הינה רטרואקטיבית משנת 2014.

הגם שאנו מברכים על התיקון המוצע הרי המלל המופיע בו, אף שאין מדובר בנוסח סופי, שגוי ומביא לתוצאה שבה גם המס בגין הסכום אינפלציוני שנצמח עד לשנת 1993, יקבל פטור בצורה לינארית רק עד שנת 2014 ויחויב באופן יחסי בגין התקופה שלאחר מכן וזאת על אף שמטרת החקיקה המוצהרת הינה להעניק פטור מלא ממס על מלוא השבח שנצמח עד לשנת 2013 באופן שיחפוף ככל הניתן לפטור המלא שניתן בסעיף 49ב(1) שבוטל החל משנת 2014. אנו מסבים תשומת לב המחוקק לשנות את ניסוח ההצעה כך שתביא לתיקון המיוחל והמובטח במלואו.

תיקון שיעורי מס רכישה בשנת 2015

במסגרת חוק ההסדרים של שנת 2014, הוסף סעיף 9(ג1ד), אשר נועד להקל במקצת את הגזרות שהטיל חוק ההסדרים החל מה – 01.08.2013 בעניין שיעורי מס הרכישה על דירה מגורים שאיננה דירה יחידה וקבע את הסדר הקבע במס הרכישה, בשיעורים מופחתים יותר, אשר עתיד לחול החל משנת 2015. בשל כך נקבע בין השאר למשל כי על דירה שאינה יחידה כאמור, יופחת מס הרכישה מיום 1.1.2015 ויהא בשיעור 3.5% בלבד עד סכום של כ-1 מליון ₪.

ואולם, במטרה לתמוך במאמצי הממשלה לעמוד במגבלת ההוצאה ויעד הגרעון,מוצע לתקן את חוק מיסוי מקרקעיןבאופןשמדרגותמסהרכישהושיעוריולגבי רוכש דירה שאינה דירתו היחידה ותושב חוץ, לא ירדו וימשיכו לחול כפי שהיו בשנת 2014 (בתאום סכומים):

1. על חלק השווי שעד 1,123,910 ₪ –   5%
2. על חלק השווי העולה על 1,123,910 ₪ועד3,371,710 ₪  – 6%
3. על חלק השווי העולה על 3,371,710 ₪ ועד 4,642,750 ₪ – 7%
4. על חלק השווי העולה על 4,642,750 ₪ועד 15,475,835 ₪ – 8%
5. על חלק השווי העולה על 15,745,835 ₪ – 10%

חוק מע"מ – הצהרת נאמן בקבוצת רכישה

בתיקון 40 לחוק מס ערך מוסף תוקנה הגדרת "עסקת אקראי"כך שתחול גם לגבי מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין.כיוון שבחלק מהמקרים רוכשת הקבוצה את המקרקעין באמצעות נאמן,אולם המוכר אינו יודע על כך ואינו מעביר את המע"מ בשל העסקה (מאחר וסבור שמדובר בעסקה בין פרטיים) ובכך ניזוקה קופת המדינה בסכום המע"מ הנחסך,מוצע לקבוע כי אדם הקונה זכות במקרקעין כנאמ ןעבור קבוצת רכישה, ימסור למוכר הצהרה בכתב כי הוא נאמן ואת פרטי קבוצת הרכישה הנהנית.בנוסף, הנאמן יצרף את ההודעה האמורה ואישורה מוכר על קבלתה,להודעה על נאמנות שהוא מגיש לשלטונות מסמ"ק.

היה והנאמן לא פעל כאמור – הוא ייחשב לעניין סעיף 3 להגדרת "עסקת אקראי" בחוק מע"מ – כמוכר זכות במקרקעין לקבוצת רכישה והוא יהיה החייב במע"מ בשל מכירה זו (ולא מוכר המקרקעין האמיתי בעסקה). נציין, כי תיקון זה מתבקש בנוסף להוראות סעיף 16(2) לחוק מיסוי מקרקעין, המתנה רישום באישור מנהל מע"מ כי שולם המע"מ בעסקה.

הכותב: עו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו.

בשבוע שעבר פורסמה "הצעת מחליטים" ממשלתית בעניין חוק ההסדרים לשנת 2015. להלן נביא, מספר שינויים מוצעים בחוק מיסוי מקרקעין ובחוק מע"מ, בענייני מקרקעין. נדגיש כי הדברים טרם הגיעו אף כדי "הצעת חוק", כך שיתכנו שינויים עד חקיקה סופית.

החלת פטור מס גם על השבח האינפלציוני – באופן לינארי

כידוע, בתיקון 76 לחוק מיסוי מקרקעין התווספו סעיפים48א(ב2) ו-48א(ב3) אשר קובעים חישוב לינארי מוטב, שחל על השבח הריאלי בדירת מגורים מזכה חייבת, כך שהשבח הריאלי שנצמח עד יום 31.12.2013 יהיה פטור ממס ורק יתרתו תתחייב במס. אלא שבתיקון זה הוטלה "שלא במתכוון" חבות במס על הרווח האינפלציוני שנצמח עד 31.12.1993.רבות דובר ונכתב על לקונה חקיקתית זו (ראו מבזקים 515,526), ואמנם ברשות המיסים הבטיחו לתקן:

בהצעה הנוכחית מוצע לתקן את החוק כך שהשבח האינפלציוני יופטר ממס בגין חלק השבח הריאלי הפטור ממס כדלעייל. תחולת התיקון כפי שהבטיחו ברשות המיסים, הינה רטרואקטיבית משנת 2014.

הגם שאנו מברכים על התיקון המוצע הרי המלל המופיע בו, אף שאין מדובר בנוסח סופי, שגוי ומביא לתוצאה שבה גם המס בגין הסכום אינפלציוני שנצמח עד לשנת 1993, יקבל פטור בצורה לינארית רק עד שנת 2014 ויחויב באופן יחסי בגין התקופה שלאחר מכן וזאת על אף שמטרת החקיקה המוצהרת הינה להעניק פטור מלא ממס על מלוא השבח שנצמח עד לשנת 2013 באופן שיחפוף ככל הניתן לפטור המלא שניתן בסעיף 49ב(1) שבוטל החל משנת 2014. אנו מסבים תשומת לב המחוקק לשנות את ניסוח ההצעה כך שתביא לתיקון המיוחל והמובטח במלואו.

תיקון שיעורי מס רכישה בשנת 2015

במסגרת חוק ההסדרים של שנת 2014, הוסף סעיף 9(ג1ד), אשר נועד להקל במקצת את הגזרות שהטיל חוק ההסדרים החל מה – 01.08.2013 בעניין שיעורי מס הרכישה על דירה מגורים שאיננה דירה יחידה וקבע את הסדר הקבע במס הרכישה, בשיעורים מופחתים יותר, אשר עתיד לחול החל משנת 2015. בשל כך נקבע בין השאר למשל כי על דירה שאינה יחידה כאמור, יופחת מס הרכישה מיום 1.1.2015 ויהא בשיעור 3.5% בלבד עד סכום של כ-1 מליון ₪.

ואולם, במטרה לתמוך במאמצי הממשלה לעמוד במגבלת ההוצאה ויעד הגרעון,מוצע לתקן את חוק מיסוי מקרקעיןבאופןשמדרגותמסהרכישהושיעוריולגבי רוכש דירה שאינה דירתו היחידה ותושב חוץ, לא ירדו וימשיכו לחול כפי שהיו בשנת 2014 (בתאום סכומים):

1. על חלק השווי שעד 1,123,910 ₪ –   5%
2. על חלק השווי העולה על 1,123,910 ₪ועד3,371,710 ₪  – 6%
3. על חלק השווי העולה על 3,371,710 ₪ ועד 4,642,750 ₪ – 7%
4. על חלק השווי העולה על 4,642,750 ₪ועד 15,475,835 ₪ – 8%
5. על חלק השווי העולה על 15,745,835 ₪ – 10%

חוק מע"מ – הצהרת נאמן בקבוצת רכישה

בתיקון 40 לחוק מס ערך מוסף תוקנה הגדרת "עסקת אקראי"כך שתחול גם לגבי מכירת זכות במקרקעין לקבוצת רכישה בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין.כיוון שבחלק מהמקרים רוכשת הקבוצה את המקרקעין באמצעות נאמן,אולם המוכר אינו יודע על כך ואינו מעביר את המע"מ בשל העסקה (מאחר וסבור שמדובר בעסקה בין פרטיים) ובכך ניזוקה קופת המדינה בסכום המע"מ הנחסך,מוצע לקבוע כי אדם הקונה זכות במקרקעין כנאמ ןעבור קבוצת רכישה, ימסור למוכר הצהרה בכתב כי הוא נאמן ואת פרטי קבוצת הרכישה הנהנית.בנוסף, הנאמן יצרף את ההודעה האמורה ואישורה מוכר על קבלתה,להודעה על נאמנות שהוא מגיש לשלטונות מסמ"ק.

היה והנאמן לא פעל כאמור – הוא ייחשב לעניין סעיף 3 להגדרת "עסקת אקראי" בחוק מע"מ – כמוכר זכות במקרקעין לקבוצת רכישה והוא יהיה החייב במע"מ בשל מכירה זו (ולא מוכר המקרקעין האמיתי בעסקה). נציין, כי תיקון זה מתבקש בנוסף להוראות סעיף 16(2) לחוק מיסוי מקרקעין, המתנה רישום באישור מנהל מע"מ כי שולם המע"מ בעסקה.

הכותב: עו"ד ורו"ח אהרון צ'יסמדיה ממשרדנו.